בחרו לפיד! בחרו נתניהו! בחרו ביסלי!
מספר דוגמאות: עלית עלתה עם קמפיין לנס קפה תחת המסר: "יותר מ-50% מהישראלים בוחרים לשתות קפה נמס עלית". הקמפיין מתאר התלבטות של חבר'ה צעירים למי להצביע, הם מתחבטים בין מספר מועמדים בולטים (יאיר, שלי, ציפי, ביבי), בסופו של דבר כולם מסכימים לא להסכים בתחום הפוליטי אבל כן מסכימים על סוג הקפה שהם בוחרים לשתות.
הקמפיין של ביסלי הזמין את הצרכנים לבחירות אקטיביות ברשתות החברתיות – בחירה של טעם הביסלי האהוב עליהם - חמוץ חריף או חריף אש.
קמפיינים נוספים היו קמפיין איסת"א, תחת המסר "תיק הבחירות שלנו"; קמפיין מכללת רופין - "כולם בוחרים רופין";קמפיין XL - "שימו XL בקלפי"
קמפיין משרד התמ"ת - "בוחרים מוצר ישראלי"
האם הקישור לבחירות לכנסת באמת תרם לבולטות של הקמפיינים הללו? מצד אחד, אין ספק כי הצרכן הישראלי קשוב יותר למסרים שמעבירים לו בתקופה של בחירות. ובעיקרבבחירות הנוכחית, שבהן עד לפני שבוע 21 מנדטים עדיין לא החליטו למי להצביע - נתון שמעיד על כך שהישראלי חיפש עד לרגע האחרון את המועמד שידבר אליו ויעביר לו מסרים שיתאימו לדעתו, מה שהפך אותו לקשוב יותר גם למסרים של קמפיינים שמדברים באותה שפה של תעמולת הבחירות.
מצד שני , בעידן של הצפת מסרים הצרכן מחפש מינימליזם - מסרים קצרים, ממוקדים, אמיתיים, בלי תוספות מיותרות. על אחת כמה וכמה בתקופה של תעמולת בחירות שבה המפלגות מנסות להעביר מסרים מורכבים שמאחוריהם עומדת אידיאולוגיה והשקפה פוליטית/ חברתית. לפיכך, הצרכן מתקשה להתמקד ומאבד סובלנות למסרים מורכבים ולגימיקים. מה שהופך אותו למבולבל ולחסר יכולת להכיל את כל המסרים שמעבירים אליו.
ההשפעה של הקמפיינים ברוח הבחירות תימדד בזבועות הקרובים. הצרכן הישראלי ייבחן את האותנטיות של כל אחד מהמותגים ועל פי זה ייבצע את הבחירה הנכונה עבורו. המותג האותנטי - זה שהאמת המוצרית שלו מועילה לצרכן ומספקת לו צורך, הוא זה שייבחר.
כמו בבחירות הצרכניות, כך גם בבחירות לכנסת, הישראלי בחן את האותנטיות של כל אחד מהמועמדים ועל פי זה בחר מה שנכון עבורו. המועמד (המותג) האותנטי - זה שהאמת המוצרית שלו מועילה לצרכן ומספקת לו צורך, הוא שהיה הפתעת הבחירות של 2013.
קישור לכתבת המקור: http://www.ishivuk.co.il/articles/862
